דג הוא אחד הארוחות שאני אוהבת, יש לי באתר כבר מספר מתכונים די גדול בקטגוריית הדגים, ועדין הרגשתי שהיא לא תהייה מושלמת בלי מתכון לדג מטוגן קריספי, כזה שאוכלים עם הידיים ונהנים מכל ביס וביס.
את המתכון הזה כתבתי כשהייתי בחופשה יוונית באתונה, באחת הסמטאות של פסירי, השכונה העתיקה של העיר, מצאנו טברנה קטנה ואותנטית שהמטבח שלה היה פתוח לעייני היושבים במסעדה, ואני, שבכלל ניסיתי לגלות מה הסוד שלהם לקציצות זוקיני ועגבניות הנפלאות שלהם מיד דרשתי לשבת במקום הקרוב ביותר למטבח, בשביל לתצפת כמובן על הטבחית החמודה שעבדה שם. לצערי, או לשמחתי מלבי לדעת התיישבנו דווקא ליד עמדת טיגון הדגים וכך יצא שבמקום לגלות איך עושים קציצות זוקיני ועגבניות, קיבלתי הצצה נדירה לאישה המבוגרת שעמלה בזריזות בעמדת טיגון הדגים.
כיאה למי שבוחר את המקום הזה (חוץ מזה שאם כבר הריח של הדגים יידבק אלינו, לפחות נטעם את אותם, לא?) הזמנו 2 דגים מטוגנים שהגיעו חמים וקריספים במיוחד. כמה טעימים? מיד לאחר הביס הראשון עדכנתי את בעלי שאנחנו יוצאים לעבודת בילוש ואני לא קמה מפה עד שאני לא מגלה מה היא שמה בבלילה שלה, והוא, שכבר מכיר את השיגעונות שלי, קם אל הגברת המכובדת ושאל אותה באנגלית קשה מה יש שם בבלילה. הגנים האשכנזיים מיד השתלטו עליי ונראיתי כמו הגרסה המציאותית של הקציצות עגבנייה שניסיתי לקבל את מתכונם, אך למרבה ההפתעה הטבחית שלפה מהשרוול את כל הכמויות המדויקות להפליא של הבלילה (לא לפני שהיא שאלה 3 אנשים שונים איך אומרים אבקת שום באנגלית)
וזה הסיפור הלא שיגרתי על המתכון המיוחד והטעים של הדג המטוגן שלי, מאז אותו טיול חזרנו לאתונה פעמיים, אך המסעדה ההיא נסגרה והוחלפה במסעדה מתוירית לצערי.
ולי נשאר רק להתנחם בזה שיש לי את המתכון לדגים הקריספים שלהם ועכשיו נכין אותם יחד.
