אחרי שהעלתי כמעט כל מתכון עדתי שקיים לאתר, נסעתי לשכנה של ההורים שלי, אתי כדי ללמוד ממקור איך מכינים ג'חנון אסלי, כמו תמנייה אמיתית, או בקיצור כמו אתי. כשביקשתי מאתי מתכון לג'חנון בטלפון לפני שבוע, אתי הכתיבה לי את המתכון בשקיקה ופתאום נעצרה "את יודעת מה, תפסיקי לבלבל את המוח עם השאלות שלך, בואי לפה ונכין יחד" אז באתי.
ושלא תבינו אותי לא נכון, ניסיתי בעברי להכין מתכון שמצאתי באינטרנט, אך הבצק לא התגלגל לי יפה, והג'חנון לא השחים כמו שאני אוהבת, לכן כשאתי הציעה שאגיע קצפתי על המציאה בשתי ידיים (ורגליים).
טיפים לג'חנון מוצלח
כשצפיתי באתי פותחת את הג'חנונים, אחד אחד, מלא שקיקה, היא הסבירה לי שהסוד לג'חנון מוצלח הוא ג'חנון שמשומן בהמון שמן, גם בחלק של פיתחת הג'חנון וגם בחלק שבו מניחים את הג'חנון בסיר. חשוב גם לדעת שאם העלה נקרע לכם במהלך פתיחת הבצק זה לא נורא, פשוט תמשיכו לגלגל אותו, אני מבטיחה לכם שאף אחד לא יידע וירגיש.
דגש נוסף שחשוב לציין הוא שכמו הרבה מתכוני בצק אחרים גם כאן חשוב להקפיד על זמני התפחה מספקים, זה כולל את הזמן שהבצק נח והזמן שהבצק יושב בקופסא עם השמן, תנו לזמן לעשות את שלו.
בזמן שהבצק של הג'חנון נח, מומלץ ללוש אותו לפחות פעמיים, זה לא חובה, אך זה מכניס המון אוויר לבצק והבצק הולך לגמיש ורך.
אם אתם רוצים – אתם יכולים אחרי הגלגול לצפות כל ג'חנון בנייר נצמד ולהקפיא אותם, שתרצו להכין אותם פשוט תכניסו אותם בסיר, אפילו לא צריך לחכות שיפשירו.
מילה לגבי סאמנה
ג'חנון אמיתי מכינים עם סאמנה, שזו חמאה מזוקקת, ניתן להכין סאמנה בבית אך אתי אומרת שאין הבדל גדול בטעם ומבחינתה זה לא שווה את העבודה הקשה של להכין סאמנה, אז אני זרמתי איתה. אני יודעת שיש מקומות בהן ניתן לקנות סאמנה אך לא בכל מקום יש ולכן אני לא הייתי שוברת את הראש יותר מדי ופשוט משתמשת בחמאה רגילה.
אז יאללה בואו נתחיל להכין את המתכון לג'חנונים של אתי, ובתגובות אני מחכה לשמוע אם אתם אוהבים את הג'חנון שלכם עם דבש או בלי.
