זוכרים את הפיצות שהיו מכינים פעם, הרבה לפני שהפכו את עולם הפיצה לתהליך מורכב של 48 שעות התפחה? הפיצות העבות והפשוטות, שהיו מכינים בתבנית התנור הגדולה וממלאים בתוספות מגוונות, הן זיכרון מתוק שלא קל לשכוח. כשהייתי ילדה, אמא שלי היתה מכינה את הפיצה הזו לפחות פעם בשבועיים, והתמונה של כל המשפחה מתאספת סביב השולחן ואוכלת בהנאה נשארה חקוקה בזיכרוני.
עברו השנים, ואמא כבר לא זוכרת את המתכון המדויק. כך יצאתי למשימה לשחזר את אותו טעם נוסטלגי – טעם הילדות. אולי תופתעו לשמוע, אבל זה לא היה פשוט כלל. כל מי ששאלתי ידע בדיוק על איזו פיצה אני מדברת, פיצה עבה, רכה וטעימה – אותה פיצה ביתית מהילדות של כולנו.
פיצה עבה ואוורירית – כמו של פעם
מה שמיוחד בפיצה הזו הוא הבצק העבה והאוורירי שלה, כמעט כמו של פוקאצ'ה טעימה. אחרי הרבה ניסיונות והרבה זיכרונות מתוקים, הגעתי סוף סוף למתכון שמצליח להחזיר אותי לאותם ימים. הבצק הזה קל לעבודה, מתמסר בקלות, ובתום שעה של התפחה (עם לישה קצרה באמצע) הוא מוכן להכנה.
הפיצה הזו מתאימה לכל מי שמתגעגע לפשטות ולתום של פעם. כשהתנור מתחמם והבית מתמלא בניחוחות של פיצה טרייה, קשה שלא להרגיש שוב כמו ילד שמחכה לטעום את הביס הראשון.
תוספות לפי טעמכם האישי
ומה לגבי התוספות? כאן אתם לגמרי חופשיים – אתם יכולים לשים על הפיצה מה שתרצו! הפעם אני בחרתי בעלי בזיליקום טריים ועגבניות שרי צבעוניות, לא רק כי זה טעים אלא גם כי זה מצטלם נהדר. אבל אתם מוזמנים לשדרג עם תירס, זיתים, בצל, טונה, או כל תוספת אחרת שאהבתם בילדותכם.
אין כמו לחזור למתכונים הפשוטים והמרגשים של פעם – בואו נכין יחד את הפיצה הביתית הנוסטלגית הזו, ונחזיר את הטעמים של פעם לשולחן המשפחתי.
