במשך שנים לא הצלחתי לעשות שבקיה כמו שצריך ויותר מזה- כמו שרציתי. פעם היה זה הבצק שיצא עבה מדיי, בפעם אחת השבקיות יצאו כמו קשות כמו אבן ובפעם נוספת הטעם לא הסתדר לי. כבר כמעט התייאשתי, עד שעשינו במשפחה המורחבת הכנסת ספר תורה לזכר סבתי היקרה והאהובה, דודה שלי הביאה מגש שבקיות בדיוק כפי שמגש שבקייה צריך להיות, דק, עם בועות ובטעם דבש מושלם. טעמתי שבקייה אחת וישר רצתי עליה בדרישה למתכון הזה בדיוק, והיא ישר ענתה לי שזה המתון שסבתא זכונה לברכה לימדה אותה. ומאז, מעבר לזה שיוצאות לי השבקיות הכי טעימות בעולם, בכל פעם שאני אוכלת את השבקיות האלו אני נזכרת בסבתא ג'ולי (שמחה) זיכונה לברכה, הצדיקה, היפה והטהורה שלי.
טיפים להכנת שבקייה מרוקאית מושלמת
לצד המתכון דודה שלי הביאה לי מספר טיפים שאני אשמח להעביר לכם גם, כי אלו הם שעוזרים לשבקייה לצאת בדיוק כמו שצריך:
- הבצק של השבקייה לא צריך לתפוח, אך כמו כל בצק הוא לא אוהב שנוגעים בו יותר מדיי, ולכן בין לישה, רידוד והכנת הצורה המתינו מספר רגעים לפני שתמשיכו להתעסק בבצק.
- אם אין לכם מכונת פסטה, תשימו לב שאתם צריכים להגיע לרמת רידוד מאוד דקה, בהמשך לסעיף הקודם אני ממליצה לכם לתת לבצק לנוח 2-3 דקות בכל פעם שאתם רואים שהוא מתחיל להתכווץ בזמן הרידוד.
- ככל שתרדדו את הבצק דק יותר, כך יופיעו יותר בועות והבצק יהיה יותר "פציח
- הרוטב של השבקייה צריך לצאת ממש כמו דבש, אל תקטינו כמויות ותנו לו להתבשל לפחות 20 דקות על האש, הוא צריך להתכרמל היטב לפני שנניח בו את השבקיות שלנו.
איך לשמור על השבקיה למשך זמן ארוך? או האם אפשר להקפיא שבקיה?
בשונה מהרבה מטוגנים מרוקאים אחרים, השבקייה נשמרת מצוין לאורך זמן רב. אני אוהבת להקפיא את השבקיות המוכנות אחרי שטבלתי אותן ברוטב וכה הן נשארות לאורך זמן ובכל פעם שבאים אורחים אפשר להוציא כמה.
אז קדימה, בואו נכין יחד את המתכון של סבתא שלי ז"ל לשבקיה, מתכון קל שתמיד יצליח לכם.
