תשמעו קטע – עד שלא הכרתי את בעלי, לא אכלתי במיה, אצלנו בבית לא מכינים את זה בכלל מאכלים עם במיות וככה יצא שלא הכרתי את הטעם של הבמיה. כשהגעתי אל בעלי הביתה, באחת הפעמים הראשונות שהייתי שם אבא שלו הכין סיר של טבחה עם במיה והם הגישו את זה לצד אורז, ואני, שלא הכרתי את הירק הזה קצת חששתי לטעום אותו, החשש התפוגג עם הביס הראשון, אז כבר לא יכולתי להפסיק לאכול את התבשיל הזה.
עוד באותו יום, כשחזרתי הביתה, אמרתי להורים – "פעם הבאה תקנו בסופר במיה" ומאז ועד היום, גם בבית הוריי אנחנו אוכלים הרבה במיה. בדיעבד, אני לא מבינה איך לא היה לנו בבית במיה.
אז בואו נדבר על המתכון של הבמיה שלי, למעשה, הוא נשאר כמעט אותו המתכון כמו הפעם הראשונה שהכנתי אותו, בזמנו, מצאתי אותו בקבוצת הפייסבוק המוכרת "אימהות מבשלות ביחד" אבל הבחורה המקסימה שהכינה אותו עם בשר אדום ועשרות תבלינים ואני רציתי מתכון פשוט וקל אז השמטתי את רוב המרכיבים שהיא שמה ונשארתי עם מנה מינימלית של במיה ברוטב עגבניות עשיר וטעים, שאי אפשר להפסיק לאכול. ושום מילה על הכרום של הבמיה, אצלי במנה זה לא קיים – וכך גם אצלכם.
