כשהייתי קטנה קרפ צרפתי נוטף שוקולד היה נראה לי ארוחת ער לגיטימית, אני ואחיותיי היינו מכינות לפחות פעם בשבועיים ערמת קרפים מרשימה ויושבות בהנאה לאכול אותם, אחד אחרי השני, בלי להפסיק. היום רגשות האשם על כל הסוכר גברו ואני כבר לא אוכלת את זה פעם בשבועיים (מזל) אבל עדין, כשבא לי מאכל מנחם שמוכן מהר, המתכון של הקרפ שהכנו בילדותנו הוא המתכון שאני נגשת עליו, מתקבלת כמות של 8 קרפים בערך, תלוי בגודל המחבת, דקים דקים וטעימים, כאלו שאי אפשר להפסיק לאכול.
את הקרפ הצרפתי אני אוהבת למלא בממרח שוקולד וזהו, אך לפעמים כשממש בא לי להרשים אני פורסת כמה בננות ותותים, מוסיפה סוכריות צבעוניות או קוצצת מקופלת.
מה שטוב במתכון לקרפ הזה הוא שהוא בלי סוכר אז הקרפ עצמו לא יוצא מתוק בכלל, ואז בשילוב עם התוספות המתוקות מתקבלת טעם מאוזן (יחסית, זה תלוי במה שמים).
איך אפשר לשדרג את הכנת הקרפ?
אם יש לכם זמן ואתם לא ממהרים, אני ממש ממליצה לכם לתת לבלילה של הקרפ לשבת במקרר חצי שעה, אני לא יודעת להסביר את התהליך הכימי שקורה שם, אבל הטעם מתקבל עשיר יותר והצבע של הקרפ בהיר יותר, ממש ממש כמו בגלידריות.
